יום ראשון, 19 בינואר 2014

הטקסט המלא: מנכ"לית אונסק"ו מנסה להצדיק את ביטול התערוכה היהודית


אירינה בוקובה והרב מרווין הייר לצד כרזת התערוכה שבוטלה שבוע לפני פתיחתה (קרדיט: jewishjournal.com).

מכתב ממנכ"לית אונסק"ו אירינה בוקובה למרכז שמעון ויזנטל, מה-15 בינואר 2014. לחצו כאן לטקסט המקורי באנגלית. לניתוח UN Watch לחצו כאן.

לכבוד רבי הייר ורבי קופר,

אני מודה לכם על מכתבכם מה-14 בינואר, 2014, בנושא דחיית פתיחת התערוכה, שאורגנה בשיתוף עם אונסק"ו ותוכננה ל-20 בינואר, 2014, תחת הכותרת "אדם, ספר, אדמה – 3500 שנים של יחסים בין העם היהודי וארץ הקודש". בראשית דברי אבקש לציין כי זה מצער שמספר מרכיבים של התערוכה שהוצעה על ידי מרכז שמעון ויזנטל עדין היו לא ברורים כאשר קיבלתי לידי את מכתב יו"ר הקבוצה הערבית, וזאת למרות שיתוף הפעולה והדיאלוג החיובים שהיו בשלב ההכנות לתערוכה.

כפי שציין אריק פאלט, עוזר המנכ"לית בנושאי יחסי חוץ, במכתבו מה-14 בינואר, 2014, למר שמעון שמואלס, דחיית פתיחת התערוכה הגיע לאחר קבלת מכתבו של יו"ר הקבוצה הערבית באונסק"ו, שנכתב בשם 22 חברות הקבוצה הערבית באונסק"ו, ואשר חשף חששות לפיהם התערוכה עלולה להיות בעלת השלכות על תהליך השלום ועל המו"מ הנוכחי במזרח התיכון.

אונסק"ו מחויב באופן עמוק להצלחת תוצאות תהליך השלום על מנת להשיג יציבות באזור, ויש לנו  מחויבות להבטיח כי המאמצים הנוכחים לא יועמדו בסיכון. כפי שאתה מבין, אונסק"ו נמצאת בקו אחד עם המאמצים הכללים של מערכת האו"ם לתמוך בתהליך השלום במזרח התיכון. זה בדיוק הסיבה מדוע אני, כמנכ"לית, הייתי תמיד מחויבת לנקוט מאמצים על מנת להגיע לקונצנזוס בכל הנושאים הנופלים תחת מנדט אונסק"ו בתחומי החינוך, המדע והתרבות, על מנת להימנע עימותים ופוליטיזציה. 

באופן דומה, אני מקווה כי אתה מודע למסירות החזקה שלי לבניית קונצנזוס סביב כל החלטות אונסק"ו המתקבלות על ידי המדינות החברות בנושאים הקשורים למזרח התיכון. אפנה את תשומת לבך, לדוגמא, להצלחה של מושב הכנס הכללי האחרון של אונסק"ו בהקשר זה. חזרתי וטענתי כי קונצנזוס הוא אחד הדרכים ברות הקימא המרכזיות של אונסק"ו ליישם באופן אפקטיבי את המנדט באזורי הסמכות שלה. הקונצנזוס הוא הכרחי בכל פעילות אונסק"ו ככלי המחזק את היסודות לשלום מתמשך ופיתוח בר קימא – ופעילות זו עומדת בקו אחד עם המאמצים הרחבים יותר של הקהילה הבינלאומית על מנת ליצור סביבה ותנאים התורמים להתקדמות תהליך השלום.

רוח זו ניצבת בבסיס כל מאמצי – ובניהם, לדוגמא, הסימפוזיון הבינלאומי המוצלח שערכנו תחת חסות אונסק"ו ב-12-13 בנובמבר, 2012, בנושא "קביעותה של היידיש", יוזמה של ארגון בני ברית, שהוא גם שותף רשמי של אונסק"ו במעמד עמית, ובהשתתפות מרכז פריז ליידיש של הספרייה המודרנית. 

אוסיף כי רוח זו מובילה את כל פעילותינו לקידום החינוך לזכויות אדם ולשלום, ובכללותם לימודי השואה, תחום בו אונסק"ו הוא שחקן ייחודי ומוביל במערכת האו"ם. שיתופי הפעולה שלנו עם ארגונים לא-ממשלתיים, כמו מועצת הארגונים היהודיים העולמיים, המועצה הבינלאומית לנשים יהודיות, והקונגרס היהודי העולמי, וזה רק חלק מהם, מעיד על שיתוף הפעולה הפעיל של אונסק"ו עם ארגונים יהודיים. 

ברוח זו בדיוק, ועם תשומת לב לשלב העדין אליו נכנס תהליך המו"מ לשלום, אין לי שום ברירה אלא לקחת במלוא הרצינות את הדאגות שהועלו במכתבו של יו"ר הקבוצה הערבית. וחשיבות זו מתעצמת מאחר ומזכירות אונסק"ו כפופה לחוקיה ולרגולציות שלה, ועליה לשקול באופן עמוק חששות המועלות על ידי חברות הארגון או על ידי כל קבוצה אזורית לגבי תערוכות או פרסומים מתוכננים.

כולי תקווה כי נוכל להמשיך לדון בנושאים אלו על מנת למצוא את האופן בו נוכל לנוע הלאה בשיתוף פעולה.

אני מודה לך על הבנתך, ונשארת,
שלך בידידות,

אירינה בוקובה.


תגובה 1:

  1. from my perspective, your (UNESCO) "concensus" is just un-humane, and above all reflects ignorance and failure to adhere to human history as such. you personally embarrass every aspect of intelligence. and humanity will not tolerate your kind of politics much longer, for fools die from ignorance.

    השבמחק