UN Watch מציב מראה מול אפקטיביות מועצת זכויות האדם – סקירה אקדמאית

בהתאם למנדט עליו הוקם הארגון, UN Watch כבר שנים רבות מעלה קול זעקה כאשר מועצת זכויות האדם של האו"ם נכשלת מלעמד בעקרונות עליהם יוסדה ולהגן על קורבנות זכויות אדם ברחבי העולם. פעמים רבות אנחנו מבקרים את הכוח העצום שמחזיקות מדינות לא דמוקרטיות ביחס אל אלו הדמוקרטיות במועצה, ואקדמאים מרחבי העולם שחקרו את הנושא שותפים לאותן מסקנות. תהליך ההתפכחות שלהם מתבסס על ממצאים אמפיריים ומחקרים איכותניים ממגוון תחומים. לפניכם סיכום קומץ מאמרים חשובים המעלים מסקנות מדאיגות לגבי תפקודה של המועצה:

• Casper, Brett Allen, “Non-Democracies and the Exploitation of the UN Human Rights Council,” APSA 2013 Annual Meeting Paper, American Political Science Association 2013 Annual Meeting, August 13, 2013.

אלן קספר, "לא-דמוקרטיות וניצול מועצת זכויות האדם של האו"ם"

 

הכותב בוחן כיצד מדינות הידועות לשמצה כמפרות זכויות אדם נבחרות לשבת במועצת זכויות האדם במטרה לא רק על מנת לסכל ביקורת לאומית ובינלאומית, אלא אף לתגמל את בנות בריתן בסחר מועדף והסכמי סיוע הדדים. דרך מודלים לניתוח רגרסיה שהעריכו מדדי כלכלה (סחר וסיוע מסין ואפריקה) ומדדים פוליטיים (שיעור הכשלים ההנהגתים במדינות לא דמוקרטיות שנבחרו למועצת זכויות האדם) הוא קבע כי מנהיגי המדינות הלא-דמוקרטיות מנצלים את החברות במועצה עבור רווח פוליטי פנים מדינתי. ההסבר טמון בעובדה כי (1) מדינות לא-דמוקרטיות נהנות מעלייה בסחר עם סין כשהן נבחרות כחברות במועצה, (2) מדינות לא-דמוקרטיות אפריקאיות בעלות סיכוי גבוה יותר לקבל סיוע זר מסין אם הן חברות במועצה, (3) ומנהיגי מדינות לא-דמוקרטיות מורידים את הסיכויים להפיכה שלטונית כשמדינתן חברה במועצה. מכאן, מדינות לא-דמוקרטיות לא רק מנצלות את החברות במועצת זכויות האדם על מנת לפגוע בזכויות האדם הבינלאומיות, אלא שמנהיגי אותן מדינות מנצלים את החברות כהזדמנות לחזק את מעמדם הפוליטי ולחתור תחת המאמצים לקידום דמוקרטיה במדינה. 

 

• Freedman, Rosa, “The United Nations Human Rights Council: More of the Same?” Wisconsin International Law Journal, 31 (2), pp. 209-251 (forthcoming 2014)

רוזה פרידמן, "מועצת זכויות האדם של האו"ם: עוד מאותו הדבר?"

המחבר טוען כי פוליטיזציה, סלקטיביות ומשוא פנים הם עניין שבשגרה בארגון זכויות האדם של האו"ם. סוגיות אלו באות לידי ביטוי באופן הברור ביותר ביחסה של המועצה לישראל. הארגון החדש דומה מאוד לקודמו שנכשל, בעיקר בהרכבו ובקריטריונים החלשים לחברות שאינם דורשים התחייבות בעמידה ברף מסוים של זכויות אדם. קווי הדמיון בין הוועדה לזכויות אדם הקודמת לבין מועצת זכויות האדם הנוכחית הביאה לשימוש בטקטיקות הקודמות, באופן שהדהים גם את אנשי הוועדה. בדומה לוועדה, ולגופים אחרים, קבוצות חזקות וגושי מדינות במועצה משתמשות בטקטיקות שונות על מנת לחסום פעולות נגד בנות בריתן. בנוסף, בריתות פוליטיות ואזוריות מבטיחות דרך כוח השפעתן כי המועצה תקדיש תשומת לב לא פרופורציונאלית למדינות מסוימות, בזמן שמצב זכויות האדם במדינות אחרות נותר מחוץ לאור הזרקורים. 

• Gowan, Richard and Brantner, Franziska, “The EU and Human Rights at the UN: 2011 Review,” European Council on Foreign Relations, September 19, 2011

ריצ'ארד גואוון ופרנציסקה ברנטנר, "האיחוד האירופאי וזכויות אדם באו"ם: סיקרת 2011"  

מאז שנת 2008, המועצה האירופאית ליחסי חוץ הראתה דרך סדרת דוחות כי הכוח האירופאי באו"ם נמצא בירידה בזמן שגושי השפעה פוליטיים נמצאים בעליה, וכי חלה סחיפה הדרגתית בתמיכה בעמדות האירופאיות בהצבעות בנושאי זכויות אדם. למרות הצלחות בודדות, ארה"ב והאיחוד האירופאי נותרו מאוכזבות כשביקורת בין-ממשלתית של מועצת זכויות האדם נכשלה לספק תוצאות משמעותיות מבחינה פוליטית.

• Houghton, Ruth, “Democracy at the UN Human Rights Council? Yeah Right!”, Presentation at 2013 Annual Student Conference: Human Rights and Democracy:  Two Sides of the Same Coin?, University of Nottingham,  March 9, 2013

רות הוגטון, "דמוקרטיה במועצת זכויות האדם? כן בטח!"

המחבר טוען כי ההליכים הדמוקרטים שנקבעו במנדט מועצת זכויות האדם הפכו שוליים, כשבפועל הם מעניקים אמינות דמוקרטית לארגון החותר הלכה למעשה תחת מושג הדמוקרטיה. זאת ועוד, היקף המניפולציה על העקרונות הדמוקרטים הנעשית על ידי מדינות שונות מתרגמת לרמה נמוכה מאוד של תהליכי קבלת החלטות דמוקרטים במועצה. גוף זכויות אדם צריך להיות דמוקרטי על מנת להעניק לגיטימציה לזכויות, אולם במצב הנוכחי של המועצה זו אינה באמת דמוקרטית, ועם חברות המבוססת על נציגי מדינות יכולתה של המועצה לנהל תהליכי קבלת החלטות דמוקרטים מוטל בספק. למרות שמספר התפתחויות בינלאומיות יכולות להיתפס עד מידה מסוימת כמחזקות את הליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי, החזרה במושבי המועצה האחרונים לכוחניות גדולה מצד בלוקים פוליטיים מעידה כי ישנה פוליטיזציה השולטת במועצה על פני תהליכים דמוקרטים אמיתיים.