ג'נבה, 31 בינואר 2013. מנכ"ל UN WATCH, הלל נוייר, הגיש את הערותיו לגבי הדו"ח האחרון של מועצת זכויות האדם בדבר השלכות ההתנחלויות על זכויות האדם של הפלסטינים.
UN WATCH המום מכך שהועדה לא הואילה להתייחס כלל לעמדת הארגון אשר הובאה במסמך בן 54 עמודים עם 257 הערות שוליים. נייר העמדה של UN WATCH סיפק הקשר חיוני ממנו בחרו נציבי הועדה להתעלם, ללא הסבר כלשהו.
דו"ח המועצה הוא חד צדדי באופן מוחלט, במסגרתו הפלסטינים הם הקורבנות היחידים של הסכסוך הישראלי-ערבי, תוך שלילה והתעלמות משיקולים הנוגעים לזכויות אדם בסיסיות של הישראלים.
הדו"ח מתעלם מאלפי המחבלים המתפוצצים, הדקירות ופעולות הטרור האחרות אשר בוצעו ע"י קבוצות ערביות פלסטיניות, ולא מכיר בכך שאלימות זו היא שהביאה לנקיטת צעדי ביטחון ע"י ישראל בשטחים, שלא היו נהוגים קודם לכן.
הדו"ח אף לא מתייחס לניואנסים הקשורים לאוכלוסיה הישראלית מעבר לקו הירוק וכורך מאחזים מרוחקים יחד עם שכונות בירושלים. בכך מתעלם הדו"ח למעשה מתוכניות שלום קודמות כדוגמת אמנת ג'נבה ותוכנית קלינטון.
בקריאה לפינוי בכוח של יהודים מהעיר העתיקה בירושלים - במה שהדו"ח מעדיף לכנות 'נסיגה' - נציבי האו"ם מאמצים הלכה למעשה מדיניות שאינה עולה בקנה אחד עם החלטת האו"ם נגד גזענות.
המציאות היא שגוף בירור העובדות של מועצת זכויות האדם מוקדש בעיקרו לתקיפת מדינה אחת ויחידה - ישראל. בכל היסטוריית מועצת זכויות האדם, הוקמו 7 ועדות חקירה חד צדדיות ביחס לישראל, ורק 5 ביחס לשאר העולם יחדיו. זוועות אשר בוצעו לדוגמה ע"י איראן, סין או סרי לנקה לא היו נתונות מעולם לחקירת מועצת זכויות האדם.
הדו"ח שפורסם ביום 31 בינואר 2013 מדגים באופן ברור ביותר את מגמתיות מועצת זכויות האדם והתמקדותה חסרת הפרופורציות בישראל.
תהא הגישה אשר תהא ביחס להתנחלויות, הדו"ח לא עושה דבר בכדי לקדם שלום צודק ובר קיימא באיזור.
במקום זה, וכפי שארה"ב הכירה שנה שעברה במועד ההחלטה על החקירה הנ"ל, לדו"ח תוצאה מעוותת של דחיקת הצדדים עוד יותר זה מזה, תוך שיפוט מוקדם שאינו במקומו של נושא הסדר הקבע, אשר יכול להיות מוסדר אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים. האו"ם וגופי זכויות האדם שלו צריכים לפעול על מנת לקדם את השלום ולא לעכבו.
בשבוע בו האו"ם מעניק לגיטימציה לסודאן, ע"י בחירתה לתפקיד סגן נשיא של הגוף עליון לזכויות אדם, הוא בוחר להשקיע את זמנו ומשאביו המוגבלים בעוד דו"ח מוטה, פוליטי וחד צדדי נגד ישראל.
ממצאי הדו"ח (שנקבעו מראש) מזכירים משימות קודמות של מועצת זכויות האדם, אשר נכשלו להבין שיש שני צדדים לקונפליקט הנ"ל. התמקדות גופי המועצה לזכויות אדם בקיטוב ודחיקת הצדדים הרחק עוד יותר משיחות שלום כלשהן, מפרה למעשה את אחריותם של גופים אלו לקדם ולהגן על זכויות האדם.
למרבה הצער, מועצת זכויות האדם לא תחשב לעולם אמינה בענייני המזרח התיכון, כל עוד:
- בכל דיון של מועצת זכויות האדם יקבע נושא מיוחד על סדר יומה וכן יום דיון מיוחד נגד ישראל. ישראל היא המדינה היחידה בה נוהגים באופן זה.
- חצי מהחלטות הגינוי של מועצת זכויות האדם הינן כנגד ישראל.
- ישראל היא המדינה היחידה שאינה חברה באיזו מחמשת הקבוצות האזוריות במועצה.
- ישראל היא המדינה היחידה אשר כפופה למנדט חקירה קבוע, כאשר רק פעולותיו של צד אחד נבחנות. בניגוד לכותרת "נציג מיוחד לגבי זכויות האדם בפלסטין", המנדט הינו - ואינו השתנה מפברואר 1993 - לחקור את "הפרות" ישראל. פעולות שמבוצעות ע"י הרשות הפלסיטנית, חמאס, פאתח, הג'יהאד האיסלמי אינן נכללות כלל. הנציג שמחזיק במנדט חקירה זה - ריצ'רד פאלק - תומך בחמאס ואף גונה ע"י באן קי-מון על תמיכתו בתיאוריות קונספירציה לגבי 9/11.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה